מגיל קטן למדנו להעריך שהעיקר בחיים זה הבריאות. אנחנו דואגים לשמור על אורח חיים בריא ובעת מחלה פונים לקבלת טיפול. הטיפול הרפואי גם בעידן המתקדם בו אנו נמצאים ניתן לנו על ידי בני אנוש כולל רופאים, צוותים סיעודיים, ואלו לא פעם לוקים בטעויות אנוש. לחלק מהטעויות עלול להיות מחיר כבד של החמרת התחלואה ואף תמותה מיותרת. לכל טיפול נכון קודמת אבחנה מדויקת. התהליך האבחנתי עשוי להיות ארוך וסבוך אך חייב להתבצע בזהירות ובמקצועיות. רשלנות רפואית באבחון תביא לטעויות נוספות בשרשרת ולנזקים גדולים. לעיתים הטעויות הינן בלתי נמנעות אך במקרים רבים הטעויות אירעו עקב רשלנות.
איך החוק מגדיר רשלנות רפואית באבחון?
החוק מגדיר רשלנות נזק שנגרם כתוצאה מאי נקיטה של רמת מיומנות או מידת זהירות סבירה של איש הצוות במעשה או במחדל. רשלנות באבחון יכולה לגרום להיעדר אבחנה ודחיית טיפול או אבחנה שגויה וטיפול לא מתאים. על הרופאים מוטלת החובה לנקוט בפעילות אקטיבית לביצוע אבחנה ראויה כוללת תשאול מפורט ובעת הצורך הפניה לבדיקות מעבדה והדמיה. כמו כן על הרופא להפנות למומחה בתחום או לבירור מידי במיון על פי מידת הסבירות המתאימה לתלונותיו של המטופל. התעלמות ממצאים, היעדר ניסיונות אקטיביים לשלילת אבחנות אפשריות ע"י אבחנה מבדלת, או אבחנה שגוייה בשל חוסר מיומנות או אי פענוח נכון של בדיקות או ממצאים, יוגדרו כרשלנות באבחון המהווה עילה לתביעת פיצויים.
מה המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית באבחון מחלה?
אוטם בשריר הלב- כאבים בחזה הינם תלונה שכיחה ולרוב לא מסוכנת ונובעת מכאב שרירי או צרבת. עם זאת, בעת תלונה על כאב בחזה חייבת להישלל האפשרות שמדובר בהתקף לב שכן טעות באבחנה או אפילו איחור באבחנה עלולים לעלות למטפל בחייו ואילו אבחנה המתבצעת בהקדם תביא, במרבית המקרים, את המטופל לחדר הצנתורים במהירות ולשיקום והחלמה.
- מחלת הסרטן -. ככל שמחלת הסרטן מתקדמת יותר סיכויי ההחלמה פוחתים. על כן, קיימת חשיבות רבה לביצוע אבחנה במועד המוקדם ביותר או לנקיטת פעולות יזומות למניעת הופעת מחלת הסרטן (כמו כריתת שדיים מניעתית). ככל שנמצא שהרופא לא נקט בפעולות למניעת הסרטן או אבחונו במועד מוקדם, למרות שהיה צריך לעשות כן, ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון ובלבד שהתובע יוכל להוכיח שסיכויי ההחלמה הורעו משמעותית ונגרם לו נזק עקב הכדר המניעה של הסרטן או האיחור באבחון.
- אי ביצוע בדיקות סקר – הרופאים בקהילה אחראים להפנות את המטופלים שלהם בקבוצת הגיל המתאימה ובהתאם לגורמי הסיכון השונים לבדיקות סקר. בניהן – קולונוסקופיה לנגעים טרום ממאירים במעי הגס שמציאתם מונעת התפתחות של סרטן, בדיקת פאפ לנוכחות וירוס הפפילומה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם, בדיקת ממוגרפיה לאבחנה מוקדמת של סרטן השד ועוד. אם מטופל שביצע בדיקת סקר לא אובחן מבעוד מועד, למשל הופעת סרטן שד למרות ביצוע ממוגרפיה, ניתן לבדוק את בדיקות הממוגרפיה שביצע ולוודא אם לא היו ממצאים שלא אובחנו בממוגרפיות שבוצעו.
- זיהום – במקרים רבים מטופלים מאושפזים עקב מחלה מסוימת ובמהלך האשפוז מפתחים סימני זיהום הדורשים טיפול אנטיביוטי נוסף. התעלמות הצוות מסימני הזיהום- שיעול, חום, שלשולים ועוד ואי לקיחת תרביות וטיפול מתאים גורמים לרשלנות באבחון הזיהום ולהחמרת התחלואה במטופל.
- יעוץ גנטי שגוי או אי אבחון מומים בעובר – אישה שבצעה בהריון סקירת מערכות באולטרה סאונד, בדיקת חלבון עוברי, יעוץ גנטי, בדיקות גנטיות וכיוצ"ב שהתפרשו כתקינות ובדיעבד נולד תינוק עם מום או מחלה גנטית, ניתן לבדוק האם היה אפשרי לאבחן את המום או המחלה הגנטית באותן בדיקות והאם העדר האבחון מקורו ברשלנות רפואית.
מה צריך לעשות במקרה של רשלנות רפואית באבחון?
במקרה של חשש לרשלנות רפואית באבחנה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בענייני רשלנות רפואית שינהל את הליך התביעה באופן מקצועי ויחל באיסוף כל החומר הרפואי הרלבנטי וביעוץ מול מומחים רפואיים מתאימים על מנת להגיע להחלטה האם אכן יש מקום להגשת תביעה לבית המשפט.
את מי ניתן לתבוע על רשלנות רפואית באבחון?
ניתן לתבוע כל מטפל וגורם רפואי שבמעשיו גרם לפגיעה בהליך האבחנתי של המטופל- קופת חולים, בית חולים, מרפאה, מכון הדמיה, מגן דוד אדום, רופא, אח, פרמדיק, פזיורפיסט, פסיכולוג, טכנאי רנטגן וכיוצ"ב. בד"כ התביעה תהיה כנגד המוסד הרפואי בו ארעה הרשלנות בהיות המוסד האחראי לטובתם של המטופלים ולמעשיהם של עובדיו המתרחשים בעת האבחנה או הטיפול הרפואי.
אילו מסמכים צריך כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית באבחון?
בכל תביעה על רשלנות רפואית יש לאתר את ה"רשומה רפואית" הכוללת סיכום ביקורים, בדיקות שנשלחו, הדמיות, הפניות ועוד.
איך מחשבים את הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית באבחון?
במקרה של רשלנות באבחון הפיצוי הינו על הנזק שאינו ממוני הכולל את הכאב וסבל ועוגמת הנפש, קיצור תוחלת חיים, פגיעה באוטונומיה ועוד. אין לכך נוסחה אחידה אך לרוב סכומי הפיצוי גבוהים. בנוסף אומדים את הנזק הממוני- הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג', הוצאות טיפול, שיקום, ניידות, דיור ועוד שנגרמו בעקבות האבחנה המאוחרת או השגויה.
האם יש התיישנות על רשלנות רפואית באבחון מחלה?
תקופת ההתיישנות על רשלנות רפואית נמשכת 7 שנים מהיום בו נגרם נזק. כאשר מדובר ברשלנות באבחון מחלה או במקרה של איחור באבחון מחלה, הנזק מתגלה רק כאשר האבחנה הסופית מתגלה- כלומר מאוחר יותר מיום הפניה לגורם רפואי. במקרה כזה ניתן יהיה לתבוע עד 7 שנים מהיום בו נמצאה האבחנה הנכונה, בכפוף לסייגים.
מדוע נדרש יצוג ע"י עורך דין המצוי בתחום הרשלנות הרפואית?
עורך דין עם ניסיון בתביעות בנושא רשלנות רפואית יוכל לבחון האם יש עילה להגשת תביעה. מדובר בתביעות מורכבות הדורשות צרוף חוות דעת של מומחים רפואיים וידע מקיף ש לעורך הדין בתחומי הרפואה השונים בנוסף לידע בניהול תביעה בבית משפט. מטבע הדברים רק עורכי דין המצויים בתחום הרשלנות הרפואית יכולים לדעת כיצד לנהל את התביעה על מנת להפיק פיצוי משמעותי לתובע.
אם נפגעתם, חוויתם רשלנות רפואית שגרמה לאבחון שגוי או מאוחר ואתם מעוניינים בליווי מקצועי ואנושי, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו טירן – פז, ושות'. לבעלות המשרד ניסיון של למעלה מ- 30 שנה בניהול וייצוג אלפי נפגעי נזיקין בתחום הרשלנות הרפואית.
שאלות ותשובות
שכר הטרחה יקבע כאחוזים מסכום הפיצוי שיקבע בפסק הדין או בפשרה. החברה המבטחת של הגוף הנתבע בד"כ משתתפת בתשלום חלק משכר הטרחה של עורך הדין של התובע.
בתביעות על רשלנות רפואית תקופת התיישנות הינה 7 שנים מהיום בו בוצעה הרשלנות. אם הנזק לא התגלה במועד בו נגרם, תקופת ההתיישנות תתחיל החל מהיום בו התגלה הנזק ובכפוף לסייגים נוספים הקבועים בחוק.
על התובע לשלם אגרות בית משפט בתחילת התהליך ובמהלכו בהתאם לערכאת בית המשפט שדן בתביעה, חוות דעת ממומחה רפואי, עלות איסוף חומר רפואי וכיוצ"ב. בנוסף יתכן והצד המפסיד יאלץ לשלם הוצאות משפט לצד הזוכה.
תהליך התביעה בגין רשלנות רפואית הינו ארוך וסבוך. הוא דורש איסוף של רשומות רפואיות וחוות דעת ממומחים. התייעצות עם עורך דין לרשלנות רפואית מיד בתחילת התהליך יסייע באיסוף החומר הדרוש וביעילות ומקצועיות התהליך וישפר את הסיכויים לקבלת פיצוי. כמו כן, אם המקרה אינו מהווה עילה מספקת לתביעה, עורך הדין המנוסה בתחום הרשלנות הרפואית ידע להעריך זאת עוד בתחילת התהליך וימנע מתביעת סרק.
אומנם לא ניתן להשיב את הזמן לאחור ולתקן את הנזקים הבריאותיים שנגרמו למטופל, אך במידה והוגשה תביעה ובית המשפט הכיר ברשלנות שארעה בתהליך האבחנה כגורם לפגיעה בבריאותו של התובע, לרוב הפיצויים יהיו גבוהים.
