רשלנות רפואית קרע ברחם

תקציר

קרע ברחם הוא סיבוך נדיר אך חמור שעלול להתרחש במהלך ההיריון או הלידה. מה הם הגורמים, התסמינים, הסיכונים ודרכי הטיפול? ומה עושים כאשר קרע ברחם נובע מרשלנות רפואית? כל מה שצריך לדעת.

קרע ברחם הוא מקרה חירום רפואי, אם כי לא שכיח, אשר נקרא גם קרע בלידה (כאשר מתרחש במהלך הלידה). כאשר דופן הרחם נקרעת, ניצבים סיכונים משמעותיים בפני האם והתינוק ואשר על כן הצוות הרפואי חייב להיות זהיר ביחס לסיבות, הסימפטומים ואפשרויות הטיפול.

מה זה קרע ברחם?

קרע ברחם הוא סיבוך מסוכן מאוד, שבו דופן הרחם נקרעת במהלך ההיריון או הלידה, מצב שעלול להוביל  ליציאה של התינוק מהרחם אל חלל הבטן ולכן האירוע הינו בר סיכון רב לעובר ולאם.

התופעה שכיחה בעיקר בקרב נשים שעברו ניתוח קיסרי בעברן, אך עלולה להתרחש גם במקרים אחרים. קרע ברחם או קרע בלידה דורשים טיפול רפואי מיידי, ובדרך כלל מצריכים ניתוח קיסרי חירום. יש להבין ולזהות את גורמי הסיכון, על מנת להתערב בזמן ולמנוע ארוע של רשלנות רפואית ותוצאות חמורות.

חשוב להבדיל בין קרע ברחם לבין קרע בצוואר הרחם – מצב שבו קיימים קרעים קטנים או שטחים פגועים בצוואר הרחם. קרע בצוואר הרחם יכול להתרחש כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, בדיקות וגינליות או פעילות מינית. לרוב, קרעים אלו פחות חמורים ולעיתים אף מחלימים ללא טיפול מיוחד.

מה הם הסימפטומים לקרע ברחם?

למצב של קרע ברחם תסמינים המשתנים מאישה לאישה. אלה הנפוצים ביותר:

  • כאבי בטן פתאומיים – כאבים חדים ועזים שלא מרפים הם אינדיקטור מרכזי.
  • קצב לב עוברי לא תקין או ירידה בתנועות – יכולים להעיד על מצוקה עקב הקרע.
  • דימום נרתיקי – כל דימום חריג במהלך ההיריון או הלידה עשוי להיות סימן אזהרה.
  • בליטה מתחת לעצם הערווה – במקרים מסוימים, בליטה באזור זה עשויה לרמז שהעובר זז מחוץ לרחם.
  • שינוי בצורת הרחם – שינוי ניכר בקו המתאר של הרחם.
  • הפסקת הצירים – עצירה פתאומית בצירים עלולה להיות תמרור אזהרה.

הכירי את הגורמים האפשריים לקרע ברחם או קרע בלידה

כמה גורמים נפוצים כוללים:

  • ניתוח קיסרי קודם – צלקת שנותרה ברחם מניתוח קיסרי קודם, מגבירה את הסיכון להיווצרות קרע במהלך לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי.
  • גירוי יתר של הרחם – שימוש מופרז בתרופות לזירוז לידה עלול להוביל לקרע.
  • טראומה – למשל פגיעה גופנית בבטן, כמו בתאונת דרכים.
  • הריון מרובה עוברים – עומס מוגבר על הרחם מגביר את הסיכון.
  • לידה ממושכת – עלולה לגרום ללחץ מוגזם על הרחם.
  • לידת מלקחיים – או לידת ואקום.
  • חריגות תורשתיות – מומים מולדים ברחם.

מה הטיפול במקרים בהם מזוהה קרע ברחם?

הטיפול כולל בדרך כלל:

  • ניתוח קיסרי חירום – על מנת ללדת את התינוק בבטחה ולמנוע סיבוכים נוספים.
  • עירוי דם – לטיפול באיבוד דם ומניעת הלם.
  • עירוי נוזלים ותרופות – לייצוב מצבה של האם, ניהול כאבים ומניעת זיהום.
  • לאחר הלידה – תיקון כירורגי של הרחם. במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בכריתת הרחם. מתבצע גם ניטור צמוד, הכולל מעקב אחר סימני זיהום או סיבוכים.

סיבוכים אפשריים אשר עלולים להיגרם לתינוק בשל קרע ברחם

קרע ברחם מציב בפני היולדת סיכונים משמעותיים. אלה הסיבוכים האפשריים:

  • לידה מוקדמת – הקרע עלול לחייב לידה מוקדמת, שיכולה להוביל לסיבוכים שונים.
  • היפוקסיה עוברית – אספקת חמצן מופחתת עקב פגיעה בזרימת הדם, שעלולה להוביל לנזק מוחי.
  • טראומה פיזית – התינוק עלול לסבול מפציעות בשל הקרע או במהלך ניתוח החירום (קיסרי).
  • עיכובים התפתחותיים – כתוצאה מהיפוקסיה או טראומה.
  • נזק נוירולוגי – כולל שיתוק מוחין או ליקויים נוירולוגיים ארוכי טווח אחרים.
  • מות העובר ברחם – במקרים חמורים, קרע ברחם עלול להוביל למוות עוברי – לידה שקטה.

סיבוכים אשר עלולים להיגרם ליולדת בשל קרע ברחם

כאמור, גם האם נמצאת בסכנה, בין השאר מפני הסיבוכים הבאים:

  • דימום חמור – אובדן דם משמעותי, המהווה סיכון להלם היפו-וולמי.
  • זיהום – ברחם ובחלל הבטן.
  • השפעה פסיכולוגית – כולל טראומה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) או דיכאון לאחר לידה.
  • כאבי אגן לטווח ארוך – כתוצאה מהטראומה של הקרע והניתוח.
  • פגיעה בשלפוחית השתן או המעי – עקב הקרבה של איברים אלו לרחם.
  • סיכון בהריונות הבאים – במהלך הריון לאחר קרע ברחם הסיכון לקרע מוגבר.
  • כריתת רחם – במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בכריתת הרחם.

אילו כשלים רפואיים עשויים להיחשב כארוע של רשלנות רפואית?

כאשר אישה הרה נמצאת בסיכון לקרע ברחם למשל בגלל ניתוחים קיסריים בעברה, יש לבחון האם הסיכון נוהל בצורה זהירה. האם היה מקום לאפשר ליולדת ללדת בלידה וגינלית אחרי ניתוח קיסרי? אם התאפשרה לידה וגינלית וארע קרע במהלכה, האם ההתערבות הרפואית היתה מהירה ויעילה, כדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר האפשרית עבור האם והתינוק. לא כל כשל רפואי נחשב כרשלנות רפואית, אך לעיתים מישהו/י מאנשי הצוות חורגים במעשה או מחדל מהאופן בו הטיפול הסטנדרטי צריך היה להתקיים, והטעות מובילה לקרע ברחם או קרע בלידה או לעיכוב בחילוץ הילוד שניתן היה להימנע ממנו או לסיימו ללא נזק.

  • אי הערכת סיכונים – כשל בסקירת ההיסטוריה הרפואית וגורמי הסיכון.
  • ניטור לא מספק – אחר מדדים חיוניים וסימני מצוקה של היולדת והתינוק.
  • עיכוב בתגובה – טיפול לא מספיק מהיר בקרע עלול להוביל לתוצאות גרועות יותר, וכמובן גם טיפול לא נכון.
  • שימוש לא הולם בתרופות לזירוז – שימוש מופרז או לא נכון.
  • ייעוץ לא מספק – לגבי הסיכונים של לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, או הליכים רלוונטיים אחרים.
  • טכניקה כירורגית לקויה – שגיאות במהלך ניתוח קיסרי או ניתוחי רחם אחרים, שעלולים להוביל לקרעים עתידיים.

כשלים אלו יכולים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית, אם הם גורמים לנזק שניתן היה למנוע בטיפול רפואי הולם.

אם סבלת ממצב של קרע ברחם שעלול להיות כרוך ברשלנות רפואית, משרד עורכות הדין טירן-פז כאן לסייע. הצוות המנוסה שלנו מחויב לספק סיוע משפטי עם הרבה חמלה ומומחיות, כדי להבטיח שתקבלי את הצדק והפיצוי המגיעים לך. פני אלינו לייעוץ עוד היום.

שאלות ותשובות

קרע ברחם הוא מצב חירום מסכן חיים, הן לאם והן לתינוק. התערבות מיידית חיונית כדי למנוע סיבוכים חמורים כמו שטפי דם, מצוקה עוברית ומוות אפשרי של האם או העובר. ניתוח מהיר וטיפול רפואי יכולים להפחית את הסיכונים הללו באופן משמעותי.

רשלנות רפואית במקרים של קרע ברחם עשויה לכלול אי הערכת סיכונים בזמן ההריון והלידה וניטורם, תגובה מאוחרת לסימני קרע, שימוש לא נכון בתרופות מעוררות לידה, ייעוץ לא מספק לגבי סיכונים וטעויות בטכניקות ניתוחיות.

בישראל תקופת ההתיישנות בגין רשלנות רפואית היא 7 שנים. אם הנזק ארע לתינוק והוא נותר בחיים אך סובל מנזק גופני עקב כך, תקופה זו מתחילה מהרגע שהילוד מגיע לגיל 18.

הפיצוי משתנה בהתאם לחומרת הנזק הרפואי שנגרם ליולדת ולילוד, עלויות רפואיות, אובדן הכנסה וסבל רגשי ו/אם העובר נפטר האם מת בבטן לפני או לאחר הלידה. עורך דין מנוסה יכול לספק הערכה מדויקת יותר בהתאם לפרטי המקרה, וכן להגדיל את הסיכוי לקבל יותר כסף.

משך ההליכים המשפטיים במקרים של רשלנות רפואית משתנה, על פי מורכבות התיק, איסוף הראיות, משא ומתן אפשרי בין הצדדים ולוחות הזמנים של בתי המשפט. תיקים מסוימים נמשכים מספר שנים, במיוחד אם הם מגיעים לפסק דין ולא מסתיימים בפשרה.

שתפו את המאמר
מאמרים אחרונים
תקציר
טירן-פז ושות'
טירן-פז ושות'

משרד עורכי דין

לייעוץ ללא עלות >>
לשאלות בווצאפ